המטרה : לבחון את תפיסותיהם של אנשי מקצועות הטיפול המטפלים בילדים שעברו התעללות מינית כלפי מושג האהבה בסביבתם של ילדים אלה. הנבדקים : אנשי מקצוע העובדים עם ילדים שנפלו קורבן להתעללות מינית במרכזים שונים לשלום הילד בארצות הברית. שיטת מחקר : הנבדקים השתתפו במחקר איכותני, שבמסגרתו נערכו חמש קבוצות מיקוד.   מן הממצאים ניתוח הדיונים בקבוצות המיקוד הצביע על קיומם של שלושה היבטים שנקשרו לתפיסותיהם של אנשי המקצוע כלפי מושג האהבה במשפחות שבהן קיימת התעללות מינית: תפיסות הנוגעות לאהבה הורית; תפיסות המתייחסות לאהבת הילד את ההורה; ותפיסות הנוגעות לאהבה בין האחאים. הנבדקים הכירו בקיומה של אהבה הורית במקרים שבהם טיפלו, אך ראו אותה בצורה אמביוולנטית, ובדרך כלל כתוקפנית ולא סתגלנית. לעומת זאת, הם נטו לתפוס את הילדים כבעלי יכולת רבה מאד להביע ולהרגיש אהבה אמיתית וכנה.  כמו כן, אנשי המקצוע שהשתתפו במחקר גם הכירו את המנגנונים המאפשרים לילדים לאהוב גם את ההורה הפוגע וגם את ההורה שלא, ואת הבעות האהבה המורכבות של האחאים, גם במקרים שבהם אחד האחים התעלל מינית באחרים. לבסוף, נמצא שחלק מן המשתתפים ראו בילדים שחוו התעללות מינית כבעלי תחושת סוכנות המאפשרת להם לקבל החלטות הקשורות לאהבה ולדאגה בצורה מודעת. ממצאי המחקר מאירים את הצורך לקדם את השיח על אהב ומשמעויותיה במקרים טיפוליים של התעללות מינית בתוך המשפחה, שכן ההכרה במורכבותם של קשרי האהבה יכולה להעצים את הילד הנפגע ולתמוך בצורך שלהם להאמין באהבת ההורה.  

המטרה: לבחון את הדילמות האתיות המתעוררות בקרב עובדים סוציאליים שמטפלים במשפחות בסיכון בחברה החרדית.   הנבדקים: 30 עובדים סוציאליים המטפלים במשפחות וילדים במצבי סיכון מהחברה החרדית בישראל. שיטת מחקר: הנבדקים השתתפו במחקר איכותני, שבמסגרתו נערכו ראיונות אישיים.   מן הממצאים הדילמות שמולם ניצבו העובדים הסוציאליים בעת עבודתם עם משפחות בחברה החרדית נבעו בעיקר ממתחים שעלו בין הפן האתי־מקצועי של עבודתם ובין הפן התרבותי של העבודה עם לקוחות ממגזר זה. ניתוח הראיונות העלה שלוש תמות מרכזיות שהאירו את הזירות שבהן דילמות אלה עלו: המבנה הקולקטיביסטי של החברה החרדית; דת ורוחניות; ומגדר ומיניות. התמודדות הנבדקים עם האתגרים ועם הדילמות האתיות סבבה סביב התייחסותם לשלושה היבטים: החוק, הערכים והנורמות.  בכל הקשור למאפייני החברה החרדית עלו מספר דילמות שעלו מן המתחים בין עוצמת הקהילה ובין החוק, התערבות קהילתית אל מול חובת הדיווח, ותקשורת פתוחה כנגד הנטייה בחברה החרדית להסתיר מחלות נפש. הדילמות שעלו בתחום הדת והרוחניות נבעו מהמתח שבין ההכפפה למצוות הדתיות והצורך באינדיבידואציה, המתח שבין הרצון לקבל ילדים שחזרו בשאלה והצורך של ההורים "להגן" על האחים האחרים באמצעות ניכור הורי והשימוש בטכניקות טיפוליות שעלולות לסתור את הציוויים הדתיים. לבסוף, הדילמות שעלו בתחום המגדר והמיניות נבעו בין היתר מהקושי של החברה החרדית להתמודד עם הומוסקסואליות והציפייה מהם לשנות את הופעתם החיצונית בעת העבודה עם משפחות מהחברה החרדית.    ממצאי המחקר מצביעים על הצורך לפרק ולנתח את המרכיבים של כל דילמה אתית המתעוררת בעבודה הסוציאלית עם מגזרים מתרבויות אחרות על מנת להתמודד עימה על הצד הטוב ביותר מבחינה מקצועית.

המטרה: לאפיין את מערכת היחסים שבין עובדים סוציאליים ופליטים בצל אקלים פוליטי עוין.   הנבדקים: 16 מחפשי מקלט אריתראים ו־22 עובדים סוציאליים העובדים עם פליטים בגרמניה ובישראל. שיטת מחקר: הנבדקים השתתפו במחקר איכותני, שבמסגרתו נערכו ראיונות אישיים.   מן הממצאים נמצאו הבדלים חברתיים, פוליטיים וארגוניים משמעותיים בין שתי המדינות הנחקרות בכל הקשור לעבודה הסוציאלית, ובמדיניות הטיפול בפליטים בעיקר. למרות זאת, ניתוח הראיונות חשף שתי תמות מרכזיות שהיו משותפות לשתי המדינות ואפיינו את השפעת האקלים הפוליטי והמדיניות על מערכת היחסים המאפיינת את עבודת הרווחה עם פליטים ומבקשי מקלט. התמה הראשונה הייתה המעבר לעבודה סוציאלית "לא־רשמית" בעת הטיפול במבקשי מקלט ופליטים על חשבון הפרקטיקות המקובלות. התמה המשותפת השנייה הייתה שינוי יחסי הכוחות בין העובד הסוציאלי והפליט. שינויים אלו התאפיינו ביצירת דינמיקה דמוי־חברית שאפשרה יחסים שוויוניים יותר בין העובדים הסוציאליים ולקוחותיהם הפליטים מצד אחד או ביצירת דינמיקה הדומה ליחסי הורה־ילד שהובילו להעצמת התלות של הפליטים בעובדים הסוציאליים מן הצד האחר. דינמיקת יחסי הורה־ילד אפיינה יותר את העובדים הסוציאליים מישראל בהשוואה לעמיתיהם מגרמניה.   ממצאי המחקר שופכים אור על האתגרים והקשיים המתעוררים בעבודה הסוציאלית העוסקת בפליטים ומבקשי מקלט תחת אקלים קשה הכולל גזענות יום־יומית, מדיניות מדירה ושיח פוליטי קשה.

המטרה: לבחון את מקומו של ההקשר המרחבי בחוויות של אבות הומוסקסואלים שהפכו להורים דרך הליכי פונדקאות.   הנבדקים: 14 אבות יהודים הומוסקסואלים שהפכו להורים דרך הליכי פונדקאות שנערכו בחו"ל. מחצית מן הנבדקים התגוררו בתל־אביב ומחציתם באזורים כפריים או בעיירות, רחוק מן המרכז. שיטת המחקר: הנבדקים השתתפו במחקר איכותני, שבמסגרתו נערכו ראיונות אישיים.   מן הממצאים: ניתוח הראיונות העלה שלוש תמות מרכזיות. תמות אלה ביססו את ההבנה כי חוויותיהם של אבות הומוסקסואליים ניתנות להבנה במונחים הקשורים לתנועה בשני צירים מרחביים סותרים: ציר אחד שמאשרר את ההבחנה בין פריפריה ומרכז; וציר שני שמאתגר הבחנה זו. הבנה זו התחזקה עוד יותר בעקבות העובדה כי כל 14 המרואיינים התייחסו באופן ספונטני מבלי שנשאלו על כך, כי מקומם הגיאוגרפי מהווה גורם שמשפיע על ההתנסויות ההוריות שלהם.   התמה הראשונה התייחסה להבדלים שבין המרכז והפריפריה. במסגרת תמה זו, בלטה ההתייחסות של חלק מן המרואיינים לתל־אביב כאל מרחב מקבל ומכיל שמחבק הורות הומוסקסואלית, והדגשת הניכור וההדרה שמאפיינים את האזורים הרחוקים מתל אביב בהקשר זה. התמה השנייה עסקה בתחושות השייכות לפריפריה של חלק מן המרואיינים. תחושות אלו אתגרו את הדימוי החברתי השלילי שדבק בפריפריה כמרחב שמרני ואף הומופובי. במסגרת תמה זו נמצאו מרואיינים שחזרו אל הפריפריה מן המרכז על מנת לגדל את הילדים, תוך שהם נשענים על ההורים המקבלים כמשאבי תמיכה שקיבלו אותם כפי שהם. התמה השלישית והאחרונה התמקדה בתנועת המרואיינים לקראת תחושת ההכללה בסביבות הגאוגרפיות השונות. במסגרת תמה זו נמצאו מרואיינים שהרגישו כי עם הפיכתם להורים, ההבדלים שבין ההטרוסקסואלים וההומוסקסואלים בסביבתם הצטמצם, דבר שאפשר את התפתחותה של תחושת הקבלה וההכללה החברתית.   ממצאי המחקר מראים כיצד האבהות ההומוסקסואלית מהווה תופעה בעלת הקשרים מרחביים־גאוגרפיים.  

המטרה: לבחון את תפקידה של הקהילה החרדית במחלוקות זוגיות קשות לאחר גירושין בעקבות הפרדות של אחד מבני הזוג מן החברה החרדית.   הנבדקים: 14 הורים גרושים שהתנתקו מן החברה החרדית. שיטת מחקר: נערך מחקר איכותני, משולב, שבמסגרתו בוצעו ראיונות מובנים למחצה עם ההורים הגרושים ונותחו דיווחיהם של 12 עובדים סוציאליים המומחים במקרים של מחלוקות זוגיות קשות.   מן הממצאים  ניתוח הראיונות והדוחות העלה שלושה עולמות תוכן מרכזיים: התפקיד הפעיל של הקהילה; מקומם של הילדים ככלי אינסטרומטלי עבור המעורבות של הקהילה; ואתגרים לעבודה הסוציאלית. המאבק על החינוך של הילדים נמצא כזירה שבה המחלוקת הקהילתית והזוגית מתעצמות במהלכי הגירושים וההפרדות מהחברה החרדית. זאת, על רקע ניסיונותיה של הקהילה החרדית והרבנים להיות מעורבים באופן פעיל בהשארת הילדים בחינוך החרדי, תוך שהם מציעים תמיכה משפטית, כלכלית ורגשית להורה שבחר להישאר נאמן לקהילה. הניסיון למנוע מההורה המתנתק להיפגש עם הילדים מהווה זירה נוספת שבה התערבות הקהילה החרדית ומנהיגיה מחבלת בניסיון לפתור את המחלוקות ומדרדרת את הסכסוך הזוגי. בנוסף, נמצא כי אחד מהאתגרים העיקריים שמולם ניצבו העובדים הסוציאליים המטפלים במקרים של גירושים הכוללים התנתקות מהקהילה החרדית, היה חוסר האמון והחשדנות של הקהילה כלפי העובדים הסוציאליים עצמם, שנתפסו כנציגי הממסד המדינתי. חשדנות זו, הובילה כפי שעלה בדוחות להמנעות ואף לעוינות מנציגי הקהילה החרדית. אתגר נוסף שעימו התמודדו העובדים הסוציאליים בטיפולם במקרים של גירושים בחברה החרדית, נקשר להיעדר התמיכה מצד המערכת והצורך להתפשר על הערכים המקצועיים בעקבות התסכולים שליוו טיפולים אלו.   המחקר מצביע על הצורך להכשיר עובדים סוציאליים העובדים בתחומי החברה החרדית להתמודד עם הקשיים הייחודיים המאפיינים תהליכי גירושים קשים המלווים בהתנתקות מהקהילה החרדית, על רקע התפקיד המחבל לעיתים של רבנים בתהליכים אלו.    

המטרה: לבחון ולהשוות את תפיסותיהם של עובדים סוציאלים והורים משכונות מוחלשות בנוגע למשמעות המושג "מצבי סיכון".   הנבדקים: 35 הורים לילדים במצבי סיכון משכונה מוחלשת ו־15 עובדים סוציאליים העובדים במחלקת הרווחה בשכונה. שיטת המחקר: הנבדקים השתתפו במחקר איכותני, שבמסגרתו נערכו ראיונות אישיים.   מן הממצאים: ניתוח הראיונות העלה שלוש תמות מרכזיות. התמה הראשונה עסקה במעורבות של העובדים הסוציאליים בשכונה. ניתוח תמה זו הראה כי בעוד שהעובדים הסוציאליים ראו במיקומה של מחלקת שירותי הרווחה בתוך השכונה כדבר מבורך, וכהזדמנות לבסס קשרים קרובים עם האוכלוסייה המקומית, נמצאו הורים שראו בקרבה זו חדירה מוגזמת למרחב שלהם. התמה השנייה התמקדה בפערי תפיסת העזרה: בעוד שההורים שהשתתפו במחקר חשו כי הם זקוקים יותר לסיוע חומרני, העובדים הסוציאליים העדיפו להציע סיוע נפשי־טיפולי. התמה השלישית והאחרונה נקשרה לתיוג המלווה את המושג "ילדים במצבי סיכון". במסגרת תמה זו נמצאו תפיסות מגוונות, הן בקרב העובדים הסוציאלים הן בקרב ההורים בנוגע למידה שבה עצם המגורים בשכונה מוחלשת וקשת יום גורם מציב בהכרח את המשפחה בסיכון.   ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות הטמונה בהטמעת תפיסות מודעות עוני ונוגדות דיכוי בקרב עובדים סוציאליים, ובעיקר בקרב אלו שעובדים עם ילדים במצבי סיכון ומשפחותיהם.   הסבר מושג: עבודה סוציאלית מודעת־עוני - פרדיגמה בשדה המקצועי של העבודה הסוציאלית, אשר גובשה ופותחה באופן ייעודי לצורך מתן שירותים חברתיים לאנשים החיים במצב של עוני. פרדיגמה זו רואה בעוני הפרה של זכויות אדם, ומציבה במרכז את מאבקם של אנשים בעוני.  

המטרה: לבחון את התנסויותיהם של סטודנטים טרנסג'נדרים מן המרכז ומן הפריפריה במרחב ההשכלה הגבוהה.   הנבדקים: 20 סטודנטים טרנסג'נדרים יהודים הלומדים בפריפריה או במרכז ישראל. שיטת המחקר: הנבדקים השתתפו במחקר איכותני, שבמסגרתו נערכו ראיונות אישיים.   מן הממצאים: ניתוח הראיונות הציף שני עולמות תוכן מרכזיים: מציאות מרחבית ותגובות חברתיות: משא ומתן על ההבדל שבין 'מרכז' ו'פריפריה'; הפריפריה כמרחב המאפשר אקטיביזם קווירי. הסטודנטים שלמדו במוסדות אקדמיים הממוקמים בפריפריה נטו לראות במוסדות אלה מקור לתמיכה ומרחב שאפשר להם להיות פעילים חברתיים "קווירים" שפועלים לשינוי מן השוליים. זאת בניגוד לשיח הרווח במרכז, הרואה עצמו כמקבל כמכליל וכתומך בחברות שוליים, שבפועל מנציח היררכיות חברתיות דרך מיסוד הקהילה הגאה ומניעת האקטיביזם הרדיקלי שחלקה מעוניינת לבטא. עבור הסטודנטים שלמדו בפריפריה, המרחב האקדמי שבו למדו והמעטפת שלו שימשו כזירה לעיצוב הזהות האישית והקולקטיבית דרך אקטיביזם קווירי היות שאקטיביזם זה תרם לתחושת הסוכנות שלהם תוך החלשת תחושת האחרות שלהם. בהמשך לכך, הסטודנטים מן הפריפריה ראו במרחב האקדמי אזור בטוח יותר למיעוטים מגדריים ולמיעוטים אחרים.   המחקר שופך אור על האופן שבו הפריפריה המרחבית יכולה לתרום לאקטיביזם הקווירי ולשינוי חברתי, תוך קידום פוליטיקה של זהויות המאפשרת תמיכה, סולידריות ותמיכה בין תתי־קבוצות מודרות מן החברה הכללית.   הסבר מושג: קוויר – מונח המתאר זהות מינית ומשמש כקטגוריה לזהויות לכל ההומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, טרנסקסואלים (להט"ב) ואינטר-סקסואלים. המונח אף משמש לעיתים הטרוסקסואלים, הנוקטים בפרקטיקה מינית שאינה בזרם המרכזי של ההתנהגויות המיניות, כגון פוליאמוריה. התיאוריה הקווירית הינה תיאוריה ביקורתית הדנה במושגי המוזר והחריג בחברה, כשהיא מנגחת את הגדרותיה של האידאולוגיה השלטת למושגים כגון מין, גזע ומגדר.

המטרה : לבחון את התנסויותיהם וחוויותיהם של מתכשרים בטיפול משפחתי בקבוצות טיפול נרטיבי המבוססות על גישת ההתבוננות מבחוץ - OWG. הנבדקים : 29 מתכשרים לטיפול משפחתי במכון ברקאי, שהתנסו בקבוצות טיפול נרטיבי מסוג OWG. שיטת מחקר: הנבדקים השתתפו במחקר גישוש איכותני, במסגרתו נערכו ראיונות בקבוצות דיון. מן הממצאים טכניקות OWG התבססה על שיקוף וסיפור מחדש של העדות של המטופל, תוך הדגשת ההשפעות החיוביות על המקשיב ובכך הכרה בחשיבותו של המטופל העומד במרכז ובייחודיותו. ניתוח הדיונים העלה ארבעה עולמות תוכן מרכזיים שאפיינו את התנסויותיהם של הנבדקים בטכניקות OWG: חקירת מיצובו של המטפל; אומנות ההקשבה; רפלקציות על היררכיה והצבת גבולות; והתמקחות על החשיפה העצמית. המתכשרים שהשתתפו במחקר דיווחו כי התפתחו מבחינה מקצועית וחוו צמיחה בעקבות שילובן של פרקטיקות OWG במסגרת הכשרתם. בתוך כך, נמצא כי פרקטיקות אלה סייעו למתכשרים להבנות מחדש הנחות יסוד טיפוליות שגורות ומובנות מאליהם. מסקנת המחקר היא כי שילובה של גישת OWG במהלך הכשרתם של מטפלים משפחתיים המתמקדים בטיפול נרטיבי יכול להעניק להם כלים איכותיים המאפשרים התבוננות ביקורתית בטיפול ורפלקציה רחבה על מקומם בתהליכיו. הסבר מושג : הגישה הנרטיבית לטיפול - גישה טיפולית השמה במרכז את האדם כמוביל את חייו עפ"י הידע, הכוונות והייחודיות שלו, ערכיו, מחויבויותיו, חלומותיו ושאיפותיו.   

המטרה : לבחון את האופן בו מדיניות פוליטית משתקפת בתפיסות המקצועיות של עובדים סוציאליים ישראלים וגרמנים העובדים עם פליטים. הנבדקים : 22 עובדים סוציאליים ישראלים וגרמנים העובדים עם פליטים (19 נשים ו-3 גברים). שיטת מחקר : מחקר איכותני. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות.   מן הממצאים : הראיונות העלו ארבע תמות עיקריות: התמה הראשונה עסקה במשמעות שהעובדים הסוציאליים נותנים למושג "פוליטי". למרות שלמושג היו משמעויות שונות עבור מרואיינים שונים, המכנה המשותף לכולם היה ההבנה כי התחום בו הם עוסקים הוא פוליטי בגלל שפוליטיקאים מימין ומשמאל מציבים אותו במרכז הקמפיינים והשיח הפוליטי שלהם. התמה השנייה עסקה במאפיינים הייחודיים של תחום העבודה הסוציאלית שהופכים אותו ל"פגיע" לפוליטיזציה, ביניהם הגבול המטושטש בין עבודה ובין חיים פרטיים. התמה השלישית התייחסה לאספקטים שונים של תהליך הפוליטיזציה, כגון: מודעות גוברת לזהויות מצד העובדים הסוציאליים, מודעות גוברת להשפעה של מדיניות ברמת ה"מקרו" על התרחשויות ברמת ה"מיקרו" והתגברות המעורבות הרגשית שלהם. התמה הרביעית והאחרונה עסקה במגבלות ובאתגרים שמציבים תהליכי הפוליטיזציה, בדגש על כך שהם יכולים להוביל לייאוש ולשחיקה בקרב העובדים הסוציאליים ואף לעזיבת המקצוע.

  המטרה: לבחון את האופן שבה ילדים שנחקרים בעקבות חשד לפגיעה והתעללות בהם מצד הוריהם מבנים את מושג ה"אהבה".   הנבדקים: 82 ילדים שנחקרו בחקירה פורנזית באמצעות פרוטוקול הריאיון NICHD בעקבות חשד להתעללות מינית או גופנית מצד הוריהם. שיטת מחקר: נערך מחקר איכותני, במסגרתו הראיונות עברו ניתוחי תוכן על מנת לזהות את משמעותו של מושג האהבה בעבור הילדים הנחקרים.   מן הממצאים 54 מן הילדים הופנו לחקירה בעקבות חשד להתעללות גופנית ו-28 בחשד להתעללות מינית, מתוכם 68 חשפו את אירועי ההתעללות לאדם מחוץ למשפחה בטרם התחילה החקירה הפורנזית, ו-14 חשפו אותו במהלך החקירה עצמה. הילדים הנחקרים התייחסו בעצמם ובאופן ספציפי לאהבה בשלושה הקשרים: הניסיון להסביר את אירועי ההתעללות; קשיים בתיאור מעשי ההתעללות; ובמסגרת תיאור התוצאות של חשיפת האירועים. בהמשך לכך, הילדים התייחסו למושג אהבה בתיאורם את אירועי ההתעללות כדרך שבה ההורים מראים להם אהבה, וכאשר הם רצו להגן על הוריהם מפני החוקר-מראיין. אהבה הועלתה על ידי הילדים גם כאשר הם רצו לבטא את הפחד שלהם מפני תוצאות חשיפת ההתעללות והפגיעה המשפטית האפשרית בהורים בעקבותיה. בנוסף, נמצא כי בכל המקרים שנותחו, החוקרים-מראיינים התעלמו מהשימוש של הילדים במושג אהבה ומהמשמעויות הטמונות בו.   המחקר מראה כי תפיסותיהם של ילדים את מושג האהבה הינן מרכזיות במסגרת היחסים שלהם עם הוריהם המתעללים וכי במהלכה של חקירה פורנזית יש להתייחס למשמעויות הטמונות במושג זה.   הסבר מושג: פרוטוקול NICHD – מדריך ראיונות חקירה עם ילדים, קורבנות לכאורה להתעללות מינית. הפרוטוקול נועד לשפר את איכות הריאיון עם הילד על ידי הגברת השימוש של מראיינים באסטרטגיות של תשאול פתוח, כדי לעורר נרטיבים חופשיים, עשירים ומדויקים.       

המטרה: לבחון דרכים פדגוגיות לשיפור הכשרתם הבין-תרבותית של עובדים סוציאליים.   עיקרי הדברים: המאמר מציע את שיטת הראיון האתנוגרפי ככלי פדגוגי לשיפור הפרקטיקה הבין-תרבותית של סטודנטים לעבודה סוציאלית, לאור ההתגברות המתמדת בגיוון התרבותי של הפונים לשירותי הרווחה. בגישה המוצעת, סטודנטים עורכים ראיונות אתנוגרפיים עם אדם מקבוצת תרבות לא מוכרת ושונה, ויוצר בכך מפגש עם האחר. לאחר מכן, הם מנתחים את הראיונות ומשלימים מטלת כתיבה רפלקטיבית. מטלת הכתיבה שואפת לאפשר לסטודנטים לבחון בעין ביקורתית כיצד דימויו של האחר נבנה מבחינה חברתית ולחקור את השפעות יחסי הכוחות החברתיים והמעמדיים בהבניית האחר, העצמי ומערכת היחסים שבין השניים. הצגת השיטה הפדגוגית מלווה בסקירת ספרות מחקרית בנושא החינוך לעבודה סוציאלית רגישת תרבות.   המאמר מבסס גישת הוראה חלופית ומשלימה התומכת בהתפתחות המקצועית של עובדים סוציאליים מתחילים, ברמת רגישותם התרבותית.   הסבר מושג: אתנוגרפיה – מחקר המתאר באופן איכותי תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה.  

The purpose of this pilot cross-national study was to uncover similarities and differences in three areas that might affect the development of community-based programs targeting child maltreatment: behaviors considered to be maltreatment, perceived contributors to maltreatment, and whether the government or neighbors can do anything about maltreatment. Data were obtained from two neighborhood-based, cross-sectional surveys of adult caregivers of minors: one in Cleveland, USA, the other in Tel Aviv, Israel. The sample consisted of a total of 120 caregivers, in each city 20 residing in a low-SES neighborhood, 20 in a medium-SES neighborhood, and 20 in an elevated-SES neighborhood. Participants were asked (a) to provide three examples of behaviors they considered to be child abuse, (b) to rate the degree to which each of 13 factors contribute to child maltreatment, and (c) to rate the degree to which they agreed with a range of attitudes about maltreatment. The same coding scheme was used in both sites. Logistic regression analyses assessed city differences in dichotomous outcomes, while linear regression analyses assessed city differences in ratings of continuous outcomes. Analyses adjusted for individual and neighborhood characteristics, and accounted for residential clustering in neighborhoods. Primary results indicated that residence in Tel Aviv was associated with greater odds of citing emotional/psychological abuse compared to Cleveland residents. Also compared to Cleveland residents, Tel Aviv residents (a) viewed family structure, family values, religion, child-raising knowledge, and personal history of maltreatment as contributing less to maltreatment, (b) were less likely to agree that anyone could abuse a child or that spanking is necessary, and (c) had substantially greater odds of endorsing the government’s ability to address child maltreatment. Concerning study implications, this investigation demonstrated the importance of context in shaping constructions of child maltreatment and the need for caution in replicating interventions without due consideration of potential differences in context, policy, and public opinion.

מטרה: לבחון כיצד נתפסים המושגים "סיכון" ו"בטחון" בעיני ילדים ומתבגרים בחברה החרדית. נבדקים: 30 ילדות וילדים בגילאי 10-16. שיטת מחקר: הנבדקים השתתפו בקבוצות מיקוד בהן השתתפו בליווי מדריך בראיון מובנה למחצה על משמעותם של המושגים סיכון והגנה ועל הקשרם בחייהם. מן הממצאים: ניתוח הדיונים בקבוצות המיקוד הציף 4 ממדים אליהם קשרו הנבדקים את תפיסותיהם הסובייקטיביות בעת התייחסותם לתחושות סיכון ובטחון: הגופני; הרגשי; הפוליטי; והרוחני. בטחון גופני נקשר מצד הילדים לתחומים שונים, ביניהם חציית כביש, נסיעה באופניים ומשחק במשחקים מסוכנים. ממד פיזי נוסף שנקשר לתחושות סיכון בקרב הנבדקים היה ההמצאות במקומות בלתי מוכרים, ורבים מהם סיפרו על החשש מחוסר היכולת לשוב לביתם. מקצתם אף קישור תחושות סיכון לאפשרות של חטיפה על ידי אדם מחוץ לקהילתם. בקרב הנבדקים הגדולים יותר ובקרב הבנות, גורמים רגשיים שנקשרו לתחושות סיכון ובטחון עלו כגורמים מרכזיים בדבריהם. בתחום הפוליטי הנבדקים התייחסו לסיכוני הסכסוך הישראלי-פלסטיני והציפו תוך כדי כך תחושות של פחד מפני הקהילה הערבית. בנוסף, נמצא כי בעוד שהנבדקים המבוגרים יותר תפסו סיכונים רוחניים כנושא מלחיץ עכשווי, הצעירים יותר ראו בהם דברים שהמבוגרים הזהירו אותם לגביהם אך שאינם מדאיגים כרגע. הממצאים מלמדים כיצד התרבות, הדת, הרוחניות, ההקשר החברתי-פוליטי ברמת המאקרו, המגדר והגיל מהווים גורמים המשפיעים במקביל על התפיסה הסובייקטיבית של הסיכון וההגנה בקרב ילדים מהמגזר החרדי.

מטרה: לבחון באמצעות חיבורים רפלקטיביים את ההטיות הסטראוטיפיות של סטודנטים לעבודה סוציאלית בהתייחסם ל"אחר". נבדקים: 83 סטודנטים לעבודה סוציאלית. שיטה וכלי מחקר: במסגרת לימודיהם, ביצעו הנבדקים את מבדק האסוציאציות IAT הבודק הטיות, דעות קדומות וסטראוטיפים חברתיים. הנבדקים נדרשו לאחר מכן לכתוב חיבורי רפלקציה המתארים את חוויותיהם מהמבדק. חיבורים אלו נותחו בשיטה איכותנית. מן הממצאים: המבדקים הציפו אצל הנבדקים את הטיותיהם הגזעניות והסטראוטיפיות, ובכך הוציאו אותם מאזורי הנוחות הרגשיים שלהם. ההתנסויות הרגשיות השליליות שליוו את ממצאי המבדק הובילו את הנבדקים להשתמש באסטרטגיות התמודדות שונות כגון דחיית מהימנותו של המבחן. גילויי המבדק העלו אצל הסטודנטים שהשתתפו במחקר תובנות אישיות ומקצועיות בכל הקשור למהות ההטיות החברתיות, הסטראוטיפים החברתיים והיכולת לשנותם. הנבדקים הציגו תפיסות שונות בכל הקשור לתפיסת היכולת לשנות את הסטראוטיפים החברתיים, על פני הרצף הקונסטרוקטיביסטי-אסנציאלסטי. הממצאים מלמדים כיצד ניתן להשתמש ב"פדגוגיית חוסר הנוחות" אותה הגה בולר, להגברת הרפלקטיביות הביקורתית בקרב עובדים סוציאליים העתידים לעבוד עם אוכלוסיות שונות.      

מן התוכן: המאמר עוסק בעבודה סוציאלית. נדונה מהותה של הכשירות התרבותית במסגרת עבודת הרווחה הבין-לאומית, תוך הצעת גישה עדכנית ואתית יותר לבחינתה של כשירות זו. המאמר עומד על משמעויותיה של הכשירות התרבותית בעבודה הסוציאלית באמצעות העלאת דוגמאות שונות ומגוונות, ומעמת את הגישה המהותנית עם זו הקונסטרוקטיביסטית במסגור הכשירות התרבותית. בהמשך לכך, נדונים שלושה אתגרים העומדים בפני הגישה המהותנית בבואה להגדיר את הכשירות התרבותית במסגרות הרווחה הבין-לאומיות, תוך ביסוס גישה הבנייתית-רפלקטיבית לתאור הכשירות התרבותית, גישה הניזונה ממושגי הקונטקסטואליות – ההקשר ויחסי עוצמה. המאמר מבסס מסגרת רפלקטיבית המיועדת לעובדי רווחה ומחנכים בתחום. מסגרת המסייעת בהתמודדות איכותית יותר עם אתגרי עבודת הרווחה הבין-לאומית הכוללת גיוון אנושי רחב יותר, מתחים בין-קבוצתיים וכן, סכסוכים אתניים ופוליטיים.  

מן התוכן: דיון בלימודי העבודה הסוציאלית ובדרכים בהן יש ללמד את התכנים האקדמיים של מסלול ההכשרה לעבודה סוציאלית, על רקע ההשלכות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות של הסכסוך האזורי האלים. המאמר סוקר ספרות מקצועית המתארת כיצד אירועים מהמציאות המיידית ממונפים להוראת העבודה הסוציאלית, ובוחן את המאפיינים הייחודיים של הכשרת עובדים סוציאליים באזורי סכסוך. בנוסף, נדון ומנותח חקר מקרה בו נפגשה קבוצה של סטודנטיות לעבודה סוציאלית, למטרות רפלקציה על רקע הטרור הרקטי הגואה מצד החמאס בעזה בשנת 2012. המאמר מדגיש את חשיבות ההתייחסות להקשרי המציאות בעת הכשרתם של עובדים סוציאליים, במטרה לערבם בחוללותו של שינוי חברתי.

מטרה: לבחון את הכוחות המשפיעים על השיח הפוליטי הרב-תרבותי במסלולי ההכשרה לעבודה סוציאלית. נבדקים: 25 מרצים ומחנכים מתחום העבודה הסוציאלית. שיטה וכלי מחקר: הנבדקים השתתפו בראיונות עומק אשר בחנו את יחסם כלפי הדינמיקה הפוליטית במקצועם, תוך התמקדות בסביבות עבודה רב-תרבותיות. מן הממצאים: המונח רב-תרבותיות הומשג במונחים תאוריים, מעשיים וחברתיים-פוליטיים. המרואיינים נמנעו בדרך כלל מלבחון ולהתייחס לנושאים היכולים לבוא במגע עם היבטים פוליטיים בתחום העבודה הסוציאלית. ניתוח הראיונות הצביע על שלושה תהליכים באמצעותם הממד הפוליטי בחינוך לעבודת הרווחה מודר מהשיח המקצועי: העדפתה של תפיסת מיקרו על פני גישת המאקרו; הדרת ה"אחר", תוך השגת מידע עליו; וביסוס יחסי סכסוך בין קבוצות, מחוץ לגבולות השיח.   הממצאים מלמדים על הכוחות המדכאים והמשתיקים את השיח הפוליטי במקצוע העבודה הסוציאלית הרב-תרבותיות.    

מן התוכן: המאמר עוסק בהכשרת עובדי הרווחה. מוצג מבדק מקוון – מבחן האסוציאציות הסמויות IAT , המיועד לפתח מודעות תרבותית בקרב סטודנטים לעבודה סוציאלית. המאמר דן מנקודת מבטו האישית של מרצה בשדה העבודה הסוציאלית, בחשיבותה של המודעות הרב-תרבותית בתחום עבודת הרווחה, ומפרט על הגרסה האינטרנטית של מבחן IAT . בנוסף, מתוארות הדרכים האיכותיות לשילוב המבדק במהלך הלימודים וההכשרה של העובדים הסוציאליים. המאמר מצביע על חשיבות הפחתת הדעות הקדומות, ההטיות התרבותיות והסטראוטיפים בקרב העובדים הסוציאליים והסטודנטים לעבודת הרווחה בחברה רב-תרבותית.  

מטרה: לבחון את תרומתו של שיח בין-קבוצתי לחינוך בין-תרבותי במסגרת לימודי העבודה הסוציאלית. נבדקים: 15 סטודנטים לעבודה סוציאלית שהשתתפו במפגש אקדמי ישראלי-גרמני במסגרת המיזם "ברלין פוגשת את חיפה". שיטה וכלי מחקר: הנבדקים השתתפו בראיונות עומק אשר בחנו את התנסויותיהם, את תפיסת הדיאלוג הבין-תרבותי, ואת תרומתו ללימודיהם ולהכשרתם. מן הממצאים: הנבדקים עסקו בדיאלוגים המשותפים בעיקר בהעברת גישות שונות ובמחשבה משותפת על הנרטיבים הדומים והשונים שלהם. המרואיינים דיווחו כי המפגש הבין-תרבותי עודד אותם לחשוב בעיקר על שני נושאים הקשורים להכשרתם: קונטקסטואליות ויחסי כוח. תהליך-על זה הושג באמצעות ארבעה תהליכים עיקריים: מעבר מחשיבה של הסקה דדוקטיבית לאינדוקטיבית; מעבר מתפיסה אסנטיאליסטית לקונסטרוקטיביסטית; מעבר מהתמקדות באחר לחקירת העצמי; והצפת תחושות הצלבה תרבותיות ומקצועיות. הממצאים מלמדים על תרומת השיח הבין-קבוצתי להעמקת התחושה הרב-תרבותית של עובדי רווחה, במיוחד על רקע הגיוון התרבותי המאפיין את החברה. 

מן התוכן: המאמר עוסק בהתעללות והזנחת ילדים. נדונות השפעות ההקשרים התרבותיים על מעשי ההתעללות והזנחת ילדים. המאמר מציג קריאה מחודשת של הסקירה פורצת הדרך "גורמים חברתיים-תרבותיים בהזנחת ילדים" משנת 1994, כרקע להצעת מסגרת חדשה לחקירה איכותית יותר של התופעה וגורמיה. מסגרת החקירה, המבוססת על העקרון הבין-גורמי ועל חקירת השכונות, מבקשת לשפר את ההתמודדות עם הטיות מחקריות שונות. המאמר מפרט על ההטיות התרבותיות והאתניות שנעשו במחקרים קודמים בתחום הזנחת ילדים, ומעלה המלצות לשיפור מהימנותם של המחקרים בתחום.