Abstract:
המטרה: לבחון את התנסויותיהם של סטודנטים טרנסג'נדרים מן המרכז ומן הפריפריה במרחב ההשכלה הגבוהה. הנבדקים: 20 סטודנטים טרנסג'נדרים יהודים הלומדים בפריפריה או במרכז ישראל. שיטת המחקר: הנבדקים השתתפו במחקר איכותני, שבמסגרתו נערכו ראיונות אישיים. מן הממצאים: ניתוח הראיונות הציף שני עולמות תוכן מרכזיים: מציאות מרחבית ותגובות חברתיות: משא ומתן על ההבדל שבין 'מרכז' ו'פריפריה'; הפריפריה כמרחב המאפשר אקטיביזם קווירי. הסטודנטים שלמדו במוסדות אקדמיים הממוקמים בפריפריה נטו לראות במוסדות אלה מקור לתמיכה ומרחב שאפשר להם להיות פעילים חברתיים "קווירים" שפועלים לשינוי מן השוליים. זאת בניגוד לשיח הרווח במרכז, הרואה עצמו כמקבל כמכליל וכתומך בחברות שוליים, שבפועל מנציח היררכיות חברתיות דרך מיסוד הקהילה הגאה ומניעת האקטיביזם הרדיקלי שחלקה מעוניינת לבטא. עבור הסטודנטים שלמדו בפריפריה, המרחב האקדמי שבו למדו והמעטפת שלו שימשו כזירה לעיצוב הזהות האישית והקולקטיבית דרך אקטיביזם קווירי היות שאקטיביזם זה תרם לתחושת הסוכנות שלהם תוך החלשת תחושת האחרות שלהם. בהמשך לכך, הסטודנטים מן הפריפריה ראו במרחב האקדמי אזור בטוח יותר למיעוטים מגדריים ולמיעוטים אחרים. המחקר שופך אור על האופן שבו הפריפריה המרחבית יכולה לתרום לאקטיביזם הקווירי ולשינוי חברתי, תוך קידום פוליטיקה של זהויות המאפשרת תמיכה, סולידריות ותמיכה בין תתי־קבוצות מודרות מן החברה הכללית. הסבר מושג: קוויר – מונח המתאר זהות מינית ומשמש כקטגוריה לזהויות לכל ההומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, טרנסקסואלים (להט"ב) ואינטר-סקסואלים. המונח אף משמש לעיתים הטרוסקסואלים, הנוקטים בפרקטיקה מינית שאינה בזרם המרכזי של ההתנהגויות המיניות, כגון פוליאמוריה. התיאוריה הקווירית הינה תיאוריה ביקורתית הדנה במושגי המוזר והחריג בחברה, כשהיא מנגחת את הגדרותיה של האידאולוגיה השלטת למושגים כגון מין, גזע ומגדר.
