Abstract:
המטרה: לבחון את תפקידה של הקהילה החרדית במחלוקות זוגיות קשות לאחר גירושין בעקבות הפרדות של אחד מבני הזוג מן החברה החרדית. הנבדקים: 14 הורים גרושים שהתנתקו מן החברה החרדית. שיטת מחקר: נערך מחקר איכותני, משולב, שבמסגרתו בוצעו ראיונות מובנים למחצה עם ההורים הגרושים ונותחו דיווחיהם של 12 עובדים סוציאליים המומחים במקרים של מחלוקות זוגיות קשות. מן הממצאים ניתוח הראיונות והדוחות העלה שלושה עולמות תוכן מרכזיים: התפקיד הפעיל של הקהילה; מקומם של הילדים ככלי אינסטרומטלי עבור המעורבות של הקהילה; ואתגרים לעבודה הסוציאלית. המאבק על החינוך של הילדים נמצא כזירה שבה המחלוקת הקהילתית והזוגית מתעצמות במהלכי הגירושים וההפרדות מהחברה החרדית. זאת, על רקע ניסיונותיה של הקהילה החרדית והרבנים להיות מעורבים באופן פעיל בהשארת הילדים בחינוך החרדי, תוך שהם מציעים תמיכה משפטית, כלכלית ורגשית להורה שבחר להישאר נאמן לקהילה. הניסיון למנוע מההורה המתנתק להיפגש עם הילדים מהווה זירה נוספת שבה התערבות הקהילה החרדית ומנהיגיה מחבלת בניסיון לפתור את המחלוקות ומדרדרת את הסכסוך הזוגי. בנוסף, נמצא כי אחד מהאתגרים העיקריים שמולם ניצבו העובדים הסוציאליים המטפלים במקרים של גירושים הכוללים התנתקות מהקהילה החרדית, היה חוסר האמון והחשדנות של הקהילה כלפי העובדים הסוציאליים עצמם, שנתפסו כנציגי הממסד המדינתי. חשדנות זו, הובילה כפי שעלה בדוחות להמנעות ואף לעוינות מנציגי הקהילה החרדית. אתגר נוסף שעימו התמודדו העובדים הסוציאליים בטיפולם במקרים של גירושים בחברה החרדית, נקשר להיעדר התמיכה מצד המערכת והצורך להתפשר על הערכים המקצועיים בעקבות התסכולים שליוו טיפולים אלו. המחקר מצביע על הצורך להכשיר עובדים סוציאליים העובדים בתחומי החברה החרדית להתמודד עם הקשיים הייחודיים המאפיינים תהליכי גירושים קשים המלווים בהתנתקות מהקהילה החרדית, על רקע התפקיד המחבל לעיתים של רבנים בתהליכים אלו. 
