Abstract:
מטרה: לבחון את תרומתו של שיח בין-קבוצתי לחינוך בין-תרבותי במסגרת לימודי העבודה הסוציאלית. נבדקים: 15 סטודנטים לעבודה סוציאלית שהשתתפו במפגש אקדמי ישראלי-גרמני במסגרת המיזם "ברלין פוגשת את חיפה". שיטה וכלי מחקר: הנבדקים השתתפו בראיונות עומק אשר בחנו את התנסויותיהם, את תפיסת הדיאלוג הבין-תרבותי, ואת תרומתו ללימודיהם ולהכשרתם. מן הממצאים: הנבדקים עסקו בדיאלוגים המשותפים בעיקר בהעברת גישות שונות ובמחשבה משותפת על הנרטיבים הדומים והשונים שלהם. המרואיינים דיווחו כי המפגש הבין-תרבותי עודד אותם לחשוב בעיקר על שני נושאים הקשורים להכשרתם: קונטקסטואליות ויחסי כוח. תהליך-על זה הושג באמצעות ארבעה תהליכים עיקריים: מעבר מחשיבה של הסקה דדוקטיבית לאינדוקטיבית; מעבר מתפיסה אסנטיאליסטית לקונסטרוקטיביסטית; מעבר מהתמקדות באחר לחקירת העצמי; והצפת תחושות הצלבה תרבותיות ומקצועיות. הממצאים מלמדים על תרומת השיח הבין-קבוצתי להעמקת התחושה הרב-תרבותית של עובדי רווחה, במיוחד על רקע הגיוון התרבותי המאפיין את החברה. 
