Abstract:
מטרה: לבחון את מאפייני הכשרתם של עובדי רווחה בצלו של הסכסוך המזוין. נבדקים: 25 מרצים ומחנכים המכשירים עובדים סוציאליים באוניברסיטאות ומכללות. שיטה וכלי מחקר: הנבדקים השתתפו בראיונות מובנים למחצה אשר בחנו את דרכי הוראתם ואת השפעת הסכסוך האזורי עליהן. מן הממצאים: ניתוח הראיונות העלה ארבע תמות מרכזיות המלמדות על מאפייני הוראת עבודת הרווחה בצל הקונפליקט: זיהוי האחר הערבי; התמודדות עם השלכות המלחמה; מתח בין הממד הפוליטי לאישי; ניסיון למצות את הסכסוך מהחינוך לעבודה סוציאלית. המרואיינים לא עסקו בהוראתם באופן מכוון או ישיר עם הקונפליקט או השלכותיו, והתייחסויות אליו עלו והוצפו באופן ספונטני תוך כדי הוראה, או מעצם המפגש עם ערבים. בנוסף, הנבדקים העידו כי עברו חברות מקצועית, אשר במסגרתה מתבצעת הפרדה פעילה בין נושאים הקשורים לסכסוך ובין נושאים הקשורים לפרקטיקה של העבודה הסוציאלית. הממצאים מלמדים על תהליכי ההשתקה החלים על השיח בתחום הקונפליקט הישראלי-ערבי, במסגרת הכשרתם של עובדי הרווחה. 
